גזר דין בתיק תפ"ח 1079-08

<#9#>

1.      הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הראיות, בעבירות מין במשפחה (מעשה מגונה), לפי ס' 351(ג)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק"), בנסיבות ס' 345 (א)(1) ו- ס' 345(ב)(1) לחוק; ועבירות מין במשפחה (מעשה מגונה בפני קטין), לפי ס' 351 (ד) לחוק.

2.      הנאשם הורשע בכך שבמהלך שנת 2003, בתקופה בה התגורר (הנאשם) עם בת זוגו וילדיה תחת קורת גג אחת, נהג לגעת במתלוננת (קטינה ילידת 1992), בתה של בת זוגו, באיבריה האינטימיים מעל לבגדיה, במספר רב של פעמים, עת צפו יחדיו בטלוויזיה בחדר השינה של הנאשם ואם המתלוננת; כן נגע באיבריה האינטימיים באירוע אחד עת נסעו יחדיו ברכבו של הנאשם. באירוע אחד דרש הנאשם מהמתלוננת לגעת באיבר מינו ומשסירבה, לקח את ידה וניסה להניחה על איבר מינו אלא שהמתלוננת הצליחה להדוף את ידו. באירוע אחר, נכנס הנאשם לחדר המקלחת שעה שביקשה המתלוננת להתקלח ודרש כי תפשוט את חולצתה, סרב לבקשותיה לצאת מהמקלחת ונגע בחזה שלא בהסכמתה. כן הורשע הנאשם בכך שצפה בסרט פורנוגראפי ביחד עם המתלוננת ואחיה הקטין (יליד 1991) בסלון ביתם.

3.      מחוות דעתו של המרכז להערכת מסוכנות מיום 27.6.11, עולה כי הנאשם מכחיש את ביצוע העבירות בהן הורשע, לא לוקח אחריות ומכפיש את הקורבן ובני משפחתה. צויין כי הנאשם מופנם ומתקשה לזהות ולבטא רגשות, עולמו הרגשי דל ואינו מפותח, מתקשה לנהל מערכות זוגיות, לוקה ביכולתו להביע אמפטיה ומתקשה לזהות פגיעה באחר לרבות השלכותיה. על פי חוות הדעת, המדובר בעבריין מין נסוג אשר נטייתו המינית הטבעית מכוונת כלפי בני גילו אלא שבשעת לחץ ודחק התנהגותו המינית מכוונת כלפי ילדים ו/או מתבגרים; מסוכנתו לרצידיביזם מיני הוערכה כבינונית.

4.      תסקיר נפגע עבירה מיום 5.4.11, מתאר פגיעה נפשית קשה ומתמשכת במתלוננת, כיום בת 19 ובעת ביצוע המעשים כבת 10. המתלוננת ניתקה קשריה עם משפחתה, למעט קשר, לא רציף, עם אחותה הצעירה, בתם של אמה והנאשם, זאת בשל רגשות אשם על שהרחיקה ממנה את אביה. המתלוננת סבלה מניכור מצד משפחתה בעקבות תלונתה על המעשים. זמן קצר לאחר הפגיעה החלו להופיע סימפטומים שהעידו על מצוקתה הנפשית, בעיקר התנהגויות של הימנעות, הסתגרות ואובססיביות לניקיון, בעקבותיהם חשה בדידות וריקנות. עם הזמן הלחצים החריפו עד כדי פגיעה עצמית "על מנת להרגיש" - על פי חוות הדעת, המדובר באירוע המאפיין פגיעות מיניות מתמשכות בילדות; כן נצפו התנהגויות אנטגוניסטיות, מצבי רוח משתנים וקיצוניים, ירידה בלימודים וכיוצ"ב. המתלוננת נזקקה לעיתים לטיפול פסיכיאטרי ואובחנה כסובלת מסימפטומים פוסט-טראומתיים כנפגעת גילוי עריות. בעקבות ההליך המשפטי חלה רגרסיה במצבה הנפשי והיא מצויה בהליך טיפולי שיקומי ארוך. המתלוננת חווה רגשות אמביוולנטיים ביחס לנאשם, מחד- היא עודנה מפחדת ממנו ורוצה שיקבל את העונש הראוי, ומאידך - מדובר באביה של אחותה והיא אינה רוצה שגורלה יהא זהה לשלה, בת לאב המרצה עונש מאסר. הומלץ על פיצוי כספי למתלוננת נוכח עלויות הטיפול הנפשי והיעדר תמיכה, חרף הקושי שגילתה המתלוננת לקבל כספים מהנאשם.

5.      בטיעוניה לעונש, ביקשה המאשימה להחמיר בעונשו של הנאשם ולהטיל עליו עונש מאסר ממושך בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי למתלוננת. נטען כי המדובר בפגיעה מינית במתלוננת קטינה עת הייתה כבת 10 שנים, ע"י בן זוגה של אם המתלוננת אשר התגורר עמם תחת אותה קורת גג ותפקד כדמות אבהית מילדותה המוקדמת, הדמות האבהית היחידה שידעה בחייה, אדם שהיה אמור להגן עליה. עוד נטען, כי הנאשם ניצל באופן קשה ובוטה את תמימותה של המתלוננת ואת מבטחה בו, למען סיפוק יצריו ולא בחל מלפגוע בה בתוך ביתה מבצרה, בשעות היום ואף בשעה שאחיה נכח בבית; מה גם שהנאשם ניצל את העובדה שאם המתלוננת בטחה בו והפקידה את ילדיה בידיו, עת יצאה לעבוד, מחוץ לביתה. לטענת המאשימה, יש להחמיר עם הנאשם נוכח העובדה שלא היה זה מעשה חד פעמי, הנאשם במועדים שונים במהלך שנה שלמה ניצל הזדמנויות שונות בכדי לגעת באיבריה המוצנעים של המתלוננת, נוכח פער הגילאים הגדול בין הנאשם למתלוננת, לאור גילה הצעיר של המתלוננת בעת הפגיעה בה ובשל מהות המעשים שבוצעו בה. מעבר לכך, נטען כי, אחיה של המתלוננת אף הוא נפל קורבן להתנהגותו הסוטה של הנאשם באירוע  בו צפה הנאשם ביחד איתו ועם המתלוננת, בסרט פורנוגראפי בסלון ביתם.

המאשימה ציינה את האמור בתסקיר נפגעת העבירה ובהערכת המסוכנות.

לשיטת המאשימה, הפסיקה קובעת כי יש להטיל עונשים חמורים בעבירות מין במשפחה על מנת להגן על אותם קטינים חסרי ישע מפני פגיעה כל כך קשה בהם ולהרתיע אחרים, על העונש לתת ביטוי לחובתה המוסרית של החברה ולבטא את הסלידה ממעשים אלו. נטען כי עונש המקסימום על עבירה אחת של מעשים מגונים במשפחה עומד על 15 שנות מאסר וזו נקודת המוצא הראויה לגזירת עונשו של הנאשם בהתחשב בהרשעתו של הנאשם במספר רב של מעשים מגונים שביצע במתלוננת.  

6.      ב"כ הנאשם פתח את דבריו וטען כי מלאכת הענישה מורכבת וקשה ועל בית המשפט להביא בחשבון מכלול של נסיבות, הן אישיות של הנאשם והן ביחס למעשיו. אין חולק כי הנאשם חדל ממעשיו לאחר חשיפתם ואף חזר להתגורר בבית אמה של המתלוננת למשך מספר שנים. לשיטת ב"כ הנאשם, הפסיקה קבעה כי ראוי להחמיר במקרים בהם עודנה נשקפת סכנה למתלוננת מצד הנאשם, מה שלא מתקיים בענייננו.  נטען כי לקולא יש להתחשב בעובדה שהנאשם ביצע את מעשיו מעל לבגדי המתלוננת ולא הפעיל כח. עוד נטען כי המדובר בנאשם שתפקד כאזרח נורמטיבי במהלך חייו, עובר למעשים ולאחריהם, מה גם שמעולם לא שהה מאחורי סורג ובריח. לטענת ב"כ הנאשם, הערכת מסוכנותו נובעת מהכחשתו את ביצוע העבירות. סוף דבר, עתר ב"כ הנאשם להורות על ענישה ייחודית ולא לגזור על הנאשם עונש מאחורי סורג ובריח.

7.      הנאשם לא ביקש לומר דבר.

8.      הנאשם הורשע בעבירות מין במשפחה - מעשים מגונים בקטינה ומעשים מגונים בפני שני קטינים. הנאשם, בן זוגה של אם המתלוננת, התגורר בבית המשפחה ביחד עם המתלוננת ואחיה הקטין ושימש כדמות אבהית יחידה שהכירה המתלוננת בימי חייה. הנאשם, במשך שנה שלמה, ניצל את תמימותה של הקטינה ואת האהבה שרחשה שלו, כמו גם האמון הרב שניתן בו, עת הופקד על שלומם וביטחונם של הקטינים בשעה שאמם נעדרה מביתה ועמלה קשות לפרנסת וכלכלת המשפחה. הנאשם באותה עת סיים את שירותו בצה"ל כאיש קבע וסייע לאם המתלוננת בטיפול בילדים. דא עקא, הנאשם מעל באמון שניתן בו וביצע מעשים מגונים בקטינה, בהזדמנויות שונות שנקרו בדרכו ולא בחל לממש את זממו אף בשעה שאחיה הקטין נכח בבית. האח עצמו נפגע באופן ישיר ממעשיו של הנאשם, עת צפה הנאשם ביחד עם שני הקטינים בסרט פורנוגראפי בסלון ביתם, בשעה שהאם נעדרה מן הבית בשל עבודתה. 

בית המשפט העליון עמד על חומרתן של עבירות מין בתוך המשפחה והביע את סלידתו מהן בייחוד עת מבוצעות הן בקטינים;

"עבירות מין במשפחה הן מן החמורות בקשת העבירות, ובמיוחד כך, כאשר הן מתבצעות כלפי קטין חסר ישע ולאורך תקופה ארוכה של שנים. הנזק הכבד לקורבן, שלרוב אינו בר ^-תיקון, מחייב החמרה בדין כאמצעי גמול והרתעה, וזאת גם כאשר הנאשם צעיר לימים" [ע"פ 2485/00 פלוני נ' מ"י, פ"ד נה (2) 918, 932].

וכן  בע"פ 7697/96 פלוני נ' מ"י (לא פורסם):

"כשחשיפתה של הילדה לצד האפל של החיים וגרימת צלקות בנפשה מונחים על כף אחת של המאזניים, ועל הכף השנייה מונחות נסיבותיו האישיות של אביה, אין כפות המאזניים מעוינות, והעבירות שבוצעו בילדה הן שמכריעות את הכף לחומרה... ראויה המתלוננת להגנה מלאה, ולכך שהחברה ובתי המשפט הפועלים בה, יוקיעו את העבירות ואת העבריין. הרחקתו של עבריין כזה לתקופה ממושכת ממשפחתו ומקורבן העבירה, נותנת ביטוי להגנה שיש לתת לקורבן עבירות מין מן הסוג שביצע המערער בבתו".

מסכת הייסורים של המתלוננת לא תמה עם חשיפת מעשי הנאשם בה, המתלוננת נתקלה בניכור חמור מצד משפחתה בעטיין של תלונותיה עד אשר נותק כל קשר בין המתלוננת לבני משפחתה, בייחוד אמה ואחיה. מצבה הנפשי של המתלוננת, כעולה מתסקיר נפגע העבירה, היה קשה והיא סבלה מסימפטומים פוסט טראומתיים שהובילו לפגיעה עצמית, המאפיינת נפגעי עבירות מין קטינים, היא אף נזקקה לטיפול בבית החולים הפסיכיאטרי לילדים. בעקבות ההליך המשפטי דנא חלה רגרסיה במצבה והיא מצויה גם עתה בטיפול נפשי. המתלוננת אמנם ניחנה בתעצומות נפש שיסייעו בידה לשקם את חייה אלא שדרכה ארוכה וספק האם ומתי תשוקם. אין להתעלם גם מהקושי הצפוי לה בהיעדר תמיכה מצד משפחתה, הן נפשית והן כלכלית.

הערכת המסוכנות שנערכה לנאשם מצביעה על עבריין מין נסוג בעל מסוכנות בינונית, אשר יכול וישוב לתקוף ולבצע עבירות מין במצבי לחץ ודחק. הנאשם עודנו מכחיש את מעשיו ואינו מסוגל לחוש אמפטיה למתלוננת ולכך, נודעת השלכה, לא מבוטלת, על יכולת השיקום של המתלוננת.

 לקולא יש לשקול את העובדה כי הנאשם ביצע את המיוחס לו ללא אלימות ואת אורח חייו הנורמטיבי עובר למעשיו הנפסדים.

9.      אשר על כן, לאחר ששקלנו את חומרת העבירה, נסיבות העניין וטענות הצדדים, הננו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: